המוח החי – תורגם על ידי משה רט

תורגם מתוך Ravenloft Monstrous Compendium 2, מאת ויליאם קונורס

המוח החי היה פעם רודולף פון אוֹבְּרֶקֶר, בנו הצעיר של השליט הפוליטי של לאמורדיה. הנער גדל בסגנון החיים הנהנתני שמיוחס בדרך כלל לבני אצולה, ולפי כל העדויות היה פרחח מפונק. למרות שלא היה מרושע ממש, הוא היה אנוכי ונקמני במיוחד.

כאשר הגיע רודולף לגיל 18, החליט לחגוג בשבוע של הוללות חסרת בושה על סיפונה של ספינת התענוגות שלו, ההָיְיפִיש. בעוד החוגגים שוקעים בתרדמת שיכורים, נשבה סופה עזה מכיוון ים הצער. ללא צוות המסוגל להגיב לסערה הקטלנית, הושלכה ההייפיש כנגד החוף הסלעי והתנפצה. לא היו ניצולים – או כך נראה.

למעשה, גופו החי עדיין של רודולף התגלה בידי איש צעיר בשם אלכסיס וִילְהָאבֶן, סטודנט צעיר לרפואה שבאותו הזמן למד תחת הדרכתו של ויקטור מורדנהיים. וילהאבן נשא את הגופה לשְלוֹס מורדנהיים הסמוכה (אחוזתו של הדוקטור) לטיפול חירום רפואי. אך למרות מיטב מאמציהם, התברר לדוקטור שאין כל תקווה עבור אוֹבְּרֶקֶר הצעיר הגוסס.

בנקודה זו בחייו, היה מורדנהיים שקוע עמוקות בשלבים הראשונים של ניסויים העוסקים במוצא החיים. הוא היה מעוניין במיוחד לחקור את בעיית ההתנוונות של רקמת מוח, והחליט להוציא את מוחו של האיש לפני מותו של הגוף ולנסות לשמור אותו בחיים בתוך מיכל. כאשר הודיע מורדנהיים לוילהאבן על כוונתו, נחרד האיש הצעיר. הוא התווכח עם הדוקטור, מנסה להניא אותו מהניסוי. אולם לבסוף הצליח הדוקטור לשכך את פחדיו של עוזרו במידה מספקת כדי להשיג את שיתוף הפעולה המאולץ שלו בניתוח העדין.

בעוד הסערה משתוללת בחוץ, ביצעו השניים את מלאכת הקצבים שלהם, ואז השמידו את הגופה. למרות הפצרותיו של וילהאבן, לא עשה מורדנהיים כל מאמץ להודיע לבּרון על גורלו האמיתי של בנו. תחת זאת הניח לזקן להאמין שבנו הצעיר פשוט אבד בים.

מורדנהיים מיקם את המוח במיכל זכוכית, אותו מילא בתמיסה מלחית. הוא הזרים ואיוורר את הנוזל במשאבה שהופעלה על ידי סוללה פשוטה מעשה ידיו. במהלך השבועות הבאים, חקר את המוח ועשה כל שביכולתו כדי לקיים אותו.

מבועת ממה שעשה, תכנן וילהאבן לעזוב את שְלוֹס מורדנהיים ולדווח על טירופו של הדוקטור לבּרון. לפני שעזב, ניסה להפציר במורדנהיים פעם אחרונה מעומק לבו, דורש ממנו להשמיד את המוח ולשים קץ לניסוי הכפרני. לא רק שנכשל לשכנע את המדען, הוא מצא את עצמו נוטה אחר טענתו של מורדנהיים לפיה הוא עצמו מעורב בניסוי לא פחות מהדוקטור. המום מגרעין האמת שבטיעון זה, קלט וילהאבן שהוא עצמו יישפט באותה חומרה כמו מורדנהיים אילו החדשות על גורלו של בנו יגיעו אי פעם לאוזניו של הברון. בחוסר רצון, הסכים וילהאבן להישאר עם מורדנהיים וללוות את הניסוי עד סופו.

עם הזמן, התברר שהמוח לא רק חי, אלא גם מודע. מורדנהיים החל לנסות ליצור קשר עם המוח. הוא בנה כל מיני מנגנונים מכניים שקיווה שיאפשרו למוח לדבר. בנוקדה מסוימת, אפילו ניסה לבסס סוג כלשהו של קשר מנטלי עם היצור, וחיבר את המוח ישירות לזרם דק של חשמל כדי לתת לו תוספת אנרגיה לתקשורת המנטלית. אולם בהעדר כל הכשרה או הבנה של ממש בפסיוניים, הוא נכשל שוב וזנח את המאמץ.

כאשר התייאש מורדנהיים מלתקשר עם המוח, החל לאבד בו עניין. הוא למד כל מה שנראה לו נחוץ לדעת על התנוונות רקמות, משום שלא רק שעצר את ריקבונו של המוח אלא אף הפך את התהליך. המוח למעשה גדל במובנים מסוימים, שכן האונות הקדמיות תפחו במידה בלתי רגילה, ורקמה חדשה סגרה את גזע המוח הגדוע.

מורדנהיים החליט שהגיע הזמן לשים קץ לניסוי ולהתקדם לעבודה אחרת, לנתק את מערכת תמיכת החיים של המוח ולהניח לו למות את המוות הטבעי שנמנע ממנו לפני כמעט שנה. לחרדתו, גילה שאינו מסוגל להשמיד את המוח. כל מאמץ שלו בכיוון זה נידון לכישלון, כאשר או שאיבד את נחישותו או שגופו פשוט סירב לציית לרצונו. למעשה, נראה שהיצור רכש את היכולת לשלוט בו.

בעוד שבועות וחודשים חולפים, מצא את עצמו מורדנהיים בונה מנגנון שאיבה חדש לתמוך במוח. הוא עמל במשך שעות מבלי שיהיה לו מושג מהי מטרתו הסופית. רק המוח, שתבונתו זינקה אל-על כתוצאה צדדית מניסוייו של מורדנהיים, ידע מה יעשה המנגנון כאשר יושלם. לאחר כמעט שנה של עבודה, סיים מורדנהיים את המגעים האחרונים של מערכת תמיכת חיים שנראתה עצמאית לגמרי.

ואז, פחות משבוע לאחר שסיים את המנגנון, נעלמו המוח וכל הציוד התומך שלו, וכך גם וילהאבן הצעיר. לא נדרש לדוקטור זמן רב להסיק שהנער נפל תחת שליטתו של המוח כפי שאירע לו. בעוד מורדנהיים אולץ לבנות את המנגנון של המוח, וילהאבן הודרך בוודאי לתכנן את יציאתו של המוח משלוס מורדנהיים המבודדת למיקום אחר כלשהו.

מורדנהיים ערך כמה חקירות, מנסה לגלות מה קרה ליצור הזדוני שיצר, אבל הצליח לגלות רק שאדם התואם לתיאורו של עוזרו הצעיר נראה בנמל לודנדורף, מפקח על העלאתם של מספר ארגזים גדולים על סיפונה של ספינה היוצאת לדֶיימוֹנְלִיוּ. האיש עלה אז על הספינה, שעזבה את הנמל והפליגה לתוך הערפילים המתגלגלים תדיר על פני ים הצער. מעבר לזאת, לא הצליח לגלות.

למעשה, מורדנהיים איבד במהירות עניין בנושא. למרות שלא היה לו ספק שהמוח יחולל מעשי זדון בכל מקום אליו ילך, הוא מצא את עצמו שוקע שוב בעבודתו. אולם המדען לא שכח את הלקחים שלמד מאותה טרגדיה. כאשר החל שוב לבחון את שאלת החיים ומוצאם, נשבע שלעולם לא יניח לניסוי עתידי כלשהו להרחיק לכת כמו זה…

התהליך שהפך את רודולף פון אוֹבְּרֶקֶר למוח החי העניק ליצירתו של מורדנהיים כוחות מנטליים כבירים והעצים מאד את האינטליגנציה שלו. המוח מבין שלעולם לא יוכל שוב להיות חלק מהעולם האנושי, אך אין זה מטריד אותו. תחת זאת, הוא רואה את עצמו כעליון על "בני האדם הפשוטים" שסביבו, בשל הקלות בה הוא יכול לתמרן אותם ולשלוט בהם.

כאשר עזב את לאמורדיה, היו ליצור תוכניות גדולות, כשהוא משתוקק ללא פחות משליטה מוחלטת על כל הנקרה בדרכו. למרות שמצא את השליטה על אדם בעל גאונות כשל ד"ר מורדנהיים מייגעת מאד, עוזרו הצעיר של הדוקטור התגלה כעבד כנוע בהרבה. הוא השתמש בנער כדי לעזוב את מורדנהיים ולאמורדיה מאחוריו, ולחפש ארץ חדשה לתבוע לעצמו.

כאשר הטילה הספינה עוגן בפּוֹרְט-אָ-לוּסִין, היה כבר הצוות כולו תחת שליטתו הנוראה של המוח. תחת פיקוחו, ארגנו עבדיו החדשים במהירות את רכישתו של מחסן נטוש על המזח. שם הורה למשרתיו חסרי האונים להתחיל לכנס אוסף של מנגנונים מדעיים שגדל לבסוף למעבדה מרשימה.

בה בעת, החל המוח החי לשעבד מנטלית עוד ועוד אנשים במרדף אחר מטרתו ארוכת הטווח. אולם כאשר ניסה להשתלט על מָרְסֶל גוּיִגְנוֹל, השר המושל של דיימונליו, גילה שהוא נתון כבר תחת שליטתו של אחר, מוחו של האיש מלא במחסומים היפנוטיים והצעות מנטליות – ושהתיחכום של אותן טכניקות עלה אפילו על כוחותיו שלו. משהעמיק יותר בחקר העניין, הסיק לבסוף את זהותו של אותו יריב מיסתורי: המהפנט דוֹמִינִיק דְ'הוֹנֵייר, אדון האופל של הממלכה.

בשנים מאז הגעתו לדיימונליו, התנגש המוח עם דְ'הוֹנֵייר מספר פעמים. השניים הם כעת אויבים מושבעים המשחקים משחק מתוחכם להדהים של חתול ועכבר בעודם מנסים להשמיד זה את זה. העובדה שדְ'הוֹנֵייר לא הצליח עדיין להשמיד את אויבו היא עדות ישירה לתבונתו הערמומית של אוֹבְּרֶקֶר ולזהירות שבה הוא מגן על עצמו מפני גילוי. יתרה מזאת, דְ'הוֹנֵייר לא ראה מעולם את המוח החי ואינו מבין עדיין את טבעו של אויבו. למעשה, אדונה של דיימונליו משוכנע לגמרי שניצב מולו אדם, שבדומה לו, הנו אשף באומנויות ההיפנוטיות. הרעיון שאויבו עשוי להיות תוצאה של ניתוח מתועב בידי מדען מטורף מבריק בארץ אחרת, לא עלה בדעתו.

המוח יצר רשת של מודיעים, שרובם אינם מבינים את טבעו של היצור שהם משרתים. כך, למרות שהם מתייחסים תכופות לאדונם הנסתר בתור "המוח", אין להם מושג שזה יותר מסתם כינוי. כה נרחבת היא רשת המודיעין שהקים המוח החי, שהוא יודע כמעט על כל דבר שמתרחש בממלכה כמעט באותה מהירות בה נודע לדְ'הוֹנֵייר על כך.

וילהאבן הצעיר, הנער האומלל שמצא את גופו של אוֹבְּרֶקֶר הגוסס, הפך לעבדו הנרצע של המוח החי. שנים של שעבוד מנטלי בידי היצור השטני הפכו את נשמתו של האיש לקליפה מיובשת. כאשר המוח אינו מורה לו ישירות לפעול בדרך כלשהי, הוא יושב על פי רוב בחוסר מנוחה ומשקיף לעבר ים הצער. מפעם לפעם, דמעה מתגלגלת במורד עינו – תוצאה של שריד אחרון כלשהו של אישיותו? או רק גרגיר אבק שנישא באוויר? איש אינו יכול לומר.