אפוקליפסה דיסטופית – קורונה ביום שישי ה13

וירוס מדבק פי כמה משפעת, אין ממשלה, וסופות מסוכנות תוסיפו לכל הטוב הזה את התאריך שבו נכתב פוסט זה – יום שישי ה13 ותקבלו (תופים!) את אבני הבניין של הדיסטופיה האפוקליפטית אשר כל תסריט קולנועי או ספרותי נשענת עליו

מהי דיסטופיה (Dystopia) – דיסטופיה היא ההפך מאוטופיה, כלומר תסריט שלילי ומבעית על המציאות שלנו אשר שולטים בה יסודות אובייקטיבים של מציאות חליפית.

לדוגמה, קטסטרופה מווירוס קטלני, שלטון עריצי , מרד של המיעוט וכדומה. הדיסטופיה מספקת לנו מציאות אלטרנטיבית , מומצאת ומדומיינת אשר בראש ובראשונה גורמת לנו להרגשה פחד , תעוב ורתיעה מהמציאות האלטרנטיבית המוצגת לנו. אולם ככול שהעלילה מתקדמת אותו פחד ראשוני מתחלף ביכולת לשרוד, ולהזדהות עם הקונפליקטים של גיבורי הדיסטופיה.

היות וזכינו בבידוד כפוי בשל מגפת הקורונה, ויש לנו מעט זמן פנוי אמליץ כמה יצירות קולנועיות וספרותיות בתחום – כי כמו יצירה מעולה להעביר את הזמן (במקום להלעיט את עצמנו בחדשות מרעילות).

ספרות:

• האיש במצודה הרמה -של המר"ן הגאון פיליפ קיי דיק

השלישי של ישי שריד – עולם דיסטופי תנכ"י – לאחר שואה אטומית עולה ממשלה דתית משיחית ישראלית על מנת לגאול את עם ישראל.

• התחנה המרכזית של לביא תדהר

הקלסיקות :

עולם חדש מופלא של אלדוס אהקסלי

התפוז המכאני – אנתוני ברג'ס

1984– גורג' אורוול

קולנוע וטלוויזיה:

מראה שחורה – מיני סדרה אשר כל פרק עומד בפני עצמו וכל אחד מתאר רובד אחר של עולם דיסטופי, טכנולוגי והשפעתו (השלילית בדרך כלל) על חיינו. אחת הסדרות שמצליחות לבעוט בנו.

המטריקס – האחיות (!) וצ'אוסקי

בלייד ראנר – רידלי סקוט

הרעיון המרכזי בדיסטופיה ואולי המסר של הפוסט כולו, הוא לא ללמד אותנו על טרגדיות ואסונות, כי אם ללמד אותנו על הטבע האנושי, על היכולת לשרוד ולשגשג תחת כל אסון שהוא.

כן, המציאות בחוץ מפחידה ולעיתים הפחד משתק , בדיוק כמו בדוגמאות שהראיתי, אבל בסוף, מסתכלים לדיסטופיה בעיניים, מבינים שזו המציאות – ואיתה מתמודדים. או במילים אחרות:

"בלי פניקה" – "נעבור (גם) את זה כמו גדולים".