על פיליפ קי דיק לא נכביר במילים בסקירה הזו, לא מעט תילי תילים של שבחים חלקו המבקרים לספריו (חלקם עובדו ליצירות קולנועיות וטלוויזיות).
הספר למעשה אינו ספר עלילתי פשוט, אלה אוטוביוגרפיה של דיק עצמו ,לוקח לא מעט זמן להבין כי מדובר על ספר אוטוביוגרפי ורק אזכורים לספרים אחרים ורמיזות על אורח החיים מסויים מאוד, אשר הולכות ומתבררות עם עלילת הספר, מתגבש הרעיון כי מדובר על דיק ו- ישויות נוספות שנמצאות במוחו ,איתם מנהל דיק דיאלוגים מפורטים ומעניינים. ברוכים הבאים למלכודת האצבעות הסינית של מיסטר דיק, ככול שאתם עמוק יותר במבוך ומנסים להבין "מה קורה כאן לכל הרוחות" – כך אחיזת הפלדה מתהדקת יותר.
מגב הספר:
זה היה טירוף – זו הייתה הזיה של אדם מחוק, שנגרמה כתוצאה ממותה של ידידה, נישואים שהתרסקו, יותר מדי סמים ועולם שנראה כמשקף את אי השפיות שלו עצמו. זה התחיל בהבזק אור מסמא, התגלות שמימית של בינה מסתורית שכינתה את עצמה ואליס. אך ברגע שמרקם המציאות נפרם, זה החל להתפשט ולכלול גם סרט מדע בדיוני רוקיסטי שהפיל נשיא, אימפריה חשאית שיצרה 2000 שנים של הסטוריה מזוייפת, את שיאו של קרב עתיק בין כוחות האור לכוחות האופל, ואת ביאת המשיח שלא כדרך הטבע… זה היה טירוף, חד וחלק. אך מה אם זה היה נכון?
פיליפ קיי דיק צרך כמויות אדירות של סמים בחלקם סמי הזיה כדוגמת LSD ולא מעט ממריצים מסוגים שונים. דיק היה מסוגל לכתוב ספר שלם ,תוך מספר שבועות, ומיד ממשיך לכתיבת הספר הבא,
הטירוף של דיק תופס אותנו הקוראים ,לא מוכנים בלשון המעטה, תיאור העולם של דיק רחוק מלהיות מושלם, המציאות הנתפסת על ידי דיק מעוותת לחלוטין, חלקה אמיתי וחלקה דמיוני, ובספר זה חלקה שזור בעובדות קשיחות של ממש וחלקם בתיאורים אשר מתגבשים לכדי "עובדות" שגויות לחלוטין, כך או כך החבילה אשר בונה לנו דיק שם אותנו הקוראים במציאות חלופית, שונה, ומטורפת.
מציאות זו מוצגת לנו כ"עולם נורמטיבי לחלוטין" כאן השלב שבו אנו הקוראים מתחילים לשאול שאלות כגון: "האם העולם הזה שפוי? האם אני שפוי?" בספר אנו עוברים דרך הדלת למוחו של הסופר, והספר אינו כתוב כספר אלה כהזיה אחת מתמשכת, הזיה שאם היה חתום עליה סופר אחר כנראה שאיש לא היה קורא אותה, וכנראה שהיו מאשפזים את מי שכתב אותה מידית. – לא הייתי שולח כתב עת כזה לפסיכיאטר המחוזי לדוגמה
תרבויות, דתות, הגיגים ומחשבות מתערבבות לכדי יצירת מציאות אלטרנטיבית בתוך מוחו של דיק עד שעלינו לחזור כל משפט שלישי ולחבר אותו לשאר העלילה על מנת להבין את הרצף ההגיוני,
והחלק המפחיד בסיפור הוא לא הסיפור העילילתי עצמו (היות ואין עלילה של ממש) אלה "הסוריאליזם העלילתי": קרי כל משפט נראה סביר והגיוני (או מובן) בפני עצמו, אולם כאשר מחברים את הפסקאות לכדי עלילה , מתגלה תמונה מעוותת ומשונה של אדם רדוף, מלא בהזיות אשר מעניק לנו בצורה ראלסטית החוויה מגוף ראשון של מחלות נפש כגון סכיזופרניה פראנואידית, תסמונת בי פולרית ואחרות.
המחלות הנ"ל כלל לא מוזכרות בספר הם מונגשות לקורא כאוסף של תסמינים, כאוסף של הלוצינציות ופרשנויות אשר מביאות אותנו למסקנה הסופית. ישנם לא מעט אזכורים לספרים אחרים שדיק כתב כדוגמת "סורק האפלה" (ספר הדן בעצמו בתרבות צריכת הסמים) למרות שבואליס הם אינן מוזכרים בפני עצמם, בסורק האפלה נחצה המוח של הגיבור לשני מוחות של "אנשים שונים", מוטיב ששוב חוזר בעוצמה רבה יותר, כשני אנשים נפרדים לחלוטין ב"ואליס"
בקצרה :בפברואר 1974, אחרי טיפול עקירת שן ותחת השפעת התרופה המטשטשת, דיק חווה חיזיון שהשפיע עליו באופן עמוק עד יום מותו. בחזיונו ראה קרן אור ורודה ששידרה אליו מידע ישירות למוח, וממנה הבין שהמציאות שהוא רואה סביבו איננה המציאות האמתית. דיק השתכנע שאנחנו חיים בעצם בשנת 70 לספירה ושהוא חלק מכת נוצרית צעירה (הרביעייה הסודית אשר שני חברים ממנה הם ישויות שונות של דיק עצמו) הנרדפת על ידי האימפריה הרומית. האימפריה הזו מצאה דרך לעצור את הזמן ולהקפיא את כולנו בתוך אשליה קבוצתית משונה.
אחת מתופעות הלוואי הקשות של סמים (בעיקר סמי הזיה) הם הפסיכוזות – אותם תמונות או מציאויות אשר נראות נורמליות לחלוטין לחולה אולם כגיבוב שטויות (משעשע לעיתים) לאדם "הבריא" , דיק לוקח אותנו למסע לפסיכוזה המוכרת ביותר ומתועדת ביותר – פסיכוזת המלאך\משיח\הגואל של העולם (שאגב מוזכרת ומתועדת בספרות הרפואית לא מעט).
ה"משיח" מכיר את כל סודות היקום , הוא זה שיהפוך את העולם למקום טוב יותר.
אחת השאלות המרתקות שהסופר מציג היא תפיסת המציאות האמיתית לעומת מציאות אלטרנטיבית ,לשון אחר, האם המציאות (הפגומה, ותמיד מרגישה לא נכון, או לא תקין) כפי שמשתקפת בתיאורי רוב הספרים של דיק היא-היא המציאות האמיתית או האם אנו כלואים בסוג של "מטריקס" או בועה.
מכאן מתחיל הסופר לכתוב את "ספר הדת שלו" ה – טרקטטס קריפטיקה סקריפטורה, חיבור בן 52 פסקאות, שמהווה תמצית מספר (או כתבים) בין 80,000 עמודים שכתב.
הספר הזה הוא לא רק למיטיבי לכת, את הספר הזה אסור לקרוא לבד בחדר חשוך , הוא בדיוק מסוג הספרים שיכולים להיכנס דרך מחשבות ההיגיון ולרבוץ על הנשמה כמו משקלות כבדה. המשקל הזה ממלא אותך במחשבות נוספות על ההבדל בין מציאות לחלום, על הגבול (הדק מאוד) בין טירוף ושיגעון וגאונות של ממש.
תודה פיליפ שנתת לנו צוהר לנשמתך השסועה, ברשותך אניח את הספר הזה עם רוב הספרים של דיק ואשתדל לא לקרוא בו שוב, לפחות לא בחדר לבד חשוך…. 😊
ההבחנה בין שפיות לאי שפיות דקה יותר מחודו של תער, חדה יותר משיניו של כלב ציד, גמישה יותר מאנטילופה. היא חמקנית יותר מהאשליה ההזויה ביותר. אולי היא בכלל לא קיימת, אולי היא באמת אשליה? (ואליס עמוד 69)
ואליס- פיליפ ק. דיק 1981
אודסה הוצאה לאור
304 עמודים.
חומר רקע ועיון נוסף – באתר של רן לוי – ממליץ בחום לרכוש את הפודקאסט הזה – האיש מוכר ידע שלא יסולא בפז בפרוטות – קחו לכם קצת מזון לנשמה (החצויה)
http://www.ranlevi.com/texts/ep60_philip_k_dick_text/
PKD – מגלה לכולנו את המטריקס שנות ה70:
https://www.youtube.com/watch?v=jXeVgEs4sOo&t=71s
חסרונות
יומנו "המסעיר" של האיש השביר 