ככול שאתה לומד יותר, חוקר יודע וסקרן יותר. מאגרי הידע שלך הולכים ומתמלאים. ינשה הבנה עמוקה כיצד מערכות עובדות. וכיצד החיים עצמם ,הסובבים אותנו נראים, ומתפקדים.
אם יש סיבה אמיתית לחיות לנצח היא קידוש הלימוד של כל דבר המעניין אותנו, מאידך ישנה השאלה האם ככול שאני מלומד יותר, בעל הבנה עמוקה כיצד תהליכים עובדים (ביולוגים או סינטטיים), האם זה לא הופך אותנו לעצובים יותר? רגישים יותר?
האם אנו מבינים לעומק כמה שבריריים אנחנו?! , אנו מבינים הרבה יותר כמה ידע עדיין חסר לנו (זה אוקסימרון).
וזה מעציב. אם נניח שנבין הכל לגבי הכל, מחזיק בידע של אלים האם נהיה מאושרים באמת? האם ישנה ברכה בבורות?