הנערה עם כל המתנות – מ.ר. קרי

זומבים עליך שמשון –אז במבט ראשון הספר המכובד נראה כמו עוד ספר זומבים פוסט אפוקליפטי. בשנים האחרונות טרנד הזומבים מרקיב כל חלקה טובה. בספרות, קולנוע (ואחד שיגיד מילה רעה על Milla Jovovich, היא פנטזיית הנעורים שלי !) , סדרות ואפילו אביזרים סמי-מתחכמים נגד המתקפה הגדולה.  אני לא בטוח שזומבים" מהווה ספוילר לעלילה עצמה, הספר הרבה יותר עמוק ומזה ומתמקד בילדה בת ה-10 (מלאני) – הגאונה ביותר בכיתה, ומכאן העלילה מתפתלת.

 כיאה לסופר שמגיע מתרבות הקומיקס, העלילה מתוארת בדיוק מותח, צבעוני ומהמם, ניתן ממש לראות את התמונות של הסצנות השונות, אגב גם החלוקה של הספר (קצת פחות מ400 עמוד) לעשרות רבות של פרקים מזכיר סצנה אחרי סצנה שנחתכות ל – Fade to Black, והנה אני בדיוק מגגל את שם הספר על מנת למצוא תמונה נחמדה לכותרת, ואני רואה כבר את הTrailer המהוקצע בYouTube…

יש רובד נוסף בספר, שליטה עצמית (זומבים = רוצים לאכול תמיד). מול ילדה שלא ממש מודעת למה שהיא ומגלה תכונות הרבה יותר אנושיות, רגישות, חומלות, מהדמויות האחרות בספר אשר "אנושיות לחלוטין" ברובד הזה הסופר מכה בנו עם האמירה – לא ממש משנה איזו מחלה אתה נושא, אני אשקף את ההתנהגות לקרוא, והוא עצמו ישפוט.

מגב הספר – מלני מיוחדת מאוד. ד"ר קולדוול מכנה אותה "הגאונה הקטנה שלנו." בכל בוקר מלני מחכה בתא שלה שיאספו אותה לכיתה. כשהם באים לקחת אותה, סמל פארקס מכוון אליה אקדח בזמן ששניים מאנשיו קושרים אותה לכיסא גלגלים. מלני חושבת שהם לא אוהבים אותה. היא מתבדחת ואומרת שהיא לא תנשוך, אבל הם לא צוחקים. מלני אוהבת את בית הספר. היא אוהבת ללמוד איות וחשבון ועל העולם שמחוץ לכיתה ותאי התלמידים. היא מספרת למורה האהובה עליה על כל הדברים שתעשה כשתהיה גדולה. מלני לא יודעת מדוע זה מעציב את גברת ג'סטינו.

הנערה עם כל המתנות איננו עוד סיפור על עולמנו אחרי האפוקליפסה. הוא מותחן שובר מוסכמות שלאחריו דבר לא נשאר כפי שהיה.

בקיצור ולסיכום– העביר את יום כיפור בצורה נאותה, לא יותר מידי מעבר לזה. כן, הדמויות כתובות טוב, טוב מאוד. יש יופי של עלילה ואפילו צורת הכתיבה מגוף ראשון של כל דמות, יוצר עומק המתאר לנו בעצם את אותה סיטואציה בעיניהם של דמויות שונות. זה לא ה-"מאסטר פיס" של השנה אבל בהחלט ספר מומלץ.

הוצאה לאור – יניב (הספר במקור מ2014 הודפס ב2016)

תרגום – איריס בוסקו