האמת שבכלל לא חשבתי ללכת להופעה, Queen אחלה אין לי דבר אחד רע לומר עליהם, (וזה נס רפואי כשלעצמו). רק שאחרי לכתו של פרדי מרקורי לעולם שכולו טוב בשילוב מאות שקלים לכרטיס…. בחרתי לוותר. אין מצב לשים מולי איזה ילדון צעיר, כוכב ראליטי מחורבן ולמכור לי את זה כדבר האמיתי , יומיים לפני ההופעה ,שרית ואלי (זוג חברים מדהימים שלי כבר למעלה מ25 שנה) נתקעו עם כרטיס VIP ללא דורש והציעו אותו לי.
זה כבר יותר מידי, כאן כבר לא יכולתי לסרב, יש גבול, ומצאתי את עצמי מתארגן לקראת מה שהפך להיות אחת ההופעות הכי טובות שיצא לראות בשנים האחרונות.
חשבתי שעה ארוכה על אסטרטגיית נסיעה ויצאה מההופעה (ואין מצב שאני ניתקע 3 שעות אחרי ההופעה בניסיון לפלס דרך עם הרכב כמו ברוג'ר ווטרס עוכר ישראל 🙂 ), ניתחתי את כל החניונים באזור ודרכי גישה ואז זה היכה בי, רכבת(!) הכי פשוט הכי קל, הכי נוח. אני רחוק מלסמוך על רכבת ישראל אבל אני חייב לומר שהיה מאוד נחמד. פרקתי את הרכב בתחנה, שילמתי 24 ש"ח טבין ותקילין ויש לי כרטיס הלוך חזור להופעה – תענוג !
כבר אחרי 2 שירים אדם למברט דיבר על הפיל הלבן בחדר, הוא לא פרדי מרקורי, גם לא היה, ולא יהיה והכי חשוב לא מנסה להיות. הם מנסים את הטוב ביותר שלהם לשמור על הופעה טובה ככול האפשר, המון מחוות לפרדי מרקורי (המון קטעי וידאו ארט, עם הקול המקורי שלו המשלבים בקולו של אדם למברט) – וההרגשה הכללית הייתה שעשו עבודה מדהימה, סופר טובה, משולבת, מקצועית ,מכבדת של פרדי מרקורי, לתת לאדם למברט את חופש הביטוי שלו, והתוצאה פשוט מצויינת.
לגבי למברט עצמו, הוא טוב, הוא ממש טוב, עם מנעד קולי מהנמוך ועד האופרה, המון כריזמה ויכולת. אדם עומד בפני עצמו, לא דומה לפרדי , לא יחליף אותו אבל מסוגל לבצע את כל השירים בלי שמץ של ירידה ברמה
בראיין מיי – הוא הסיבה האמיתית שהלכתי, אחד האנשים הכי מסקרנים, מעניינים ומרשימים שיש. נתחיל בזה שיש לקרוא לו "דר' בראין מי", כבודו הוא דוקטור לאסטרופיזיקה. שנית הרד ספישל, רד ספישל היא גיטרה ייחודית שבראין מיי "המציא" ופיתח, יש המון אגדות אורבניות על בניית הגיטרה משאריות עצים, המון שמועות על העבודה שהמודל הראשון ניבנה משאריות עצים במחסן של בריאן, בכל מקרה השילוב של אחד הגיטריסטים הכי טובים בתעשייה עם גיטרה יחודית, וסולו גיטרה של רבע שעה שבה בראיין מוציא, מפיק, מעקם, ושולח אלינו כל צליל שניתן להוציא מהמכונה המופלאה הזו, רק הוא שווה לדעתי כל שקל. הנה הדגמה מ1981 , והנה זו של 2015 – הזמן עצר מלכת ושימר את הכישרון של האיש האדיר הזה
ריגש – המחווה לדוויד בואי עם Under Presser – תענוג
ריגש 2 – רוג'ר טיילור המתופף המיתולוגי של הלהקה, הופיע עם מתופף נוסף צעיר יותר, נדיר לראות 2 מתופפים על במה אחת, וכאשר המצלמה התמקדה במתופף הצעיר יותר (שהיה פשוט מעולה, הפגין יכולות של מכונת יריה), היה פשוט משונה לראות שהוא נראה בדיוק כמו רוג'ר 35 שנה צעיר יותר, ואז זה מכה בך כמו מכה בבטן – זה בנו הצעיר, הוא מדהים, הוא מוכשר, ואתה מחייך חיוך (במקרה שלי חיוך מריר) איך הזמן נותן את אותותיו על כולנו.
הסאונד היה אחד הטובים שיצא לי לשמוע, 58 אלף איש שמעו את כל הלהיטים של קווין,עם המון וידאו ארט של איש שכבר מת, אנו הרגשנו הכי חיים שאפשר.
יומנו "המסעיר" של האיש השביר 