תגית: Iron maiden

Iron Maiden – Legacy of the Beast Tour 2018 – Arena Zagreb

אני כותב את הסקירה הבאה בבוקר לאחר ההופעה. כולם סביב ישנים ואני מלא אדרנלין.

את ההופעה שילבנו עם טיול בסלובניה וקרואטיה, שילבנו, כן , אכן, זה אומר שלא הגעתי לבד , הגעתי חמוש בשני ילדי המקסימים (14 , 10) .רק ההגעה לאולם הייתה הרפתקה בפני עצמה – ביקורת מעברי גבול, דרכונים, כבישי אגרה נסיעה בנוף ירוק ונהרות פסטורליים.

ההופעה התקיימה בתוך אולם סגור (עצום) הנקרא Arena Zagreb  אשר מכיל עשרות אלפי אנשים. בשל העובדה כי מדובר (אולי) במזרח ארופה הכרטיסים היו זולים יחסית. השקעתי ומצאתי את עצמי בVIP Saloon (חדר פרטי של כ15 איש ביציע העליון, אשר משקיף על הבמה – מלמעלה (שינוי מרענן).

37782732_10156548685024176_3071789158746816512_n

רק מה – אף אחד לא ידע היכן ממוקם היציע. והכרטיסנים ואנשי הביטחון המקומיים לא יודעים מילה אחת באנגלית…, מצאתי את עצמי נגרר עם הילדים בקומות שונות בתוך מבוך אמיתי של אולם ענק, מעליות מסומנות שמגיעות לחדרים "סודיים", הגענו לאיזור הקיטריינג של צוות ההפקה של מיידן, הגענו לאולם החימום של ניקו (לפני ההופעה – לא לדאוג עצרו אותנו בזמן…). וכמעט מצאנו את עצמינו בBackstage ממש, עד שאחד מאנשי הצוות של Iron Maiden  ליווה אותנו לאן שצריך (והיה אדיב מאוד עם אנגלית מהירה) – כאשר אתה חמוש בשני ילדים קטנים, כולם הרבה יותר סבלניים אליך. הקהל היה מגוון מאוד, המון אנשים בוגרים לצד ילדים קטנים, ניתן היה לראות 3 דורות של מעריצים, אנשים הקרובים לגיל 60, יחד עם ילדים בני 9-10. קשה העביר חווית רוק כבד "לכל המשפחה" אבל זה בדיוק מסכם את החוויה.

לאחר ההגעה אל "המרפסת המפנקת" נישקף נוף של עשרות אלפי אנשים מלמטה. את הופעת החימום הפסדנו בניסיונותינו לאתר את מיקום ה VIP, והנה עוד רגע מיידן עולים. הפתיחה של Doctor Doctor , הנאום של צ'רצ'יל, והנה מתחיל Aces High עם מטוס ענק הנימצא מעל במה וכולם פעורי עיניים וצורחים את השירים.

זו הפעם השלישית שבה אני רואה מיידן (ולדעתי הטובה מכולם). אחד הדברים  שבולטים בהופעה היא ההשקעה העצומה בתפאורה והפירוטכניקה. החוויה הכוללת היא של הופעה מקצועית בטירוף, כל תו, כל אפקט, כל התפאורה מסונכרנת על מנת להביא לקהל את ה"סיפור" , הסיפור של מורשת עשייה של 40 שנה.

Iron Maiden תמיד היו בשבילי לא רק מוסיקה מדהימה, אלה עומקים שלמים, אנגלית ברמה מאוד גבוהה, Reference לספרים, שירים, הסטוריה ותרבות.

37702943_10156548686714176_8046129949221847040_n

המופע הזה מספר סיפור – אותו סיפור של עומק תרבותי שהזכרתי. ברוס התייחס לזה לאחר השיר הראשון ואמר " זו הפעם הראשונה והאחרונה שאני מתכוון לדבר בהופעה, אני רוצה שתחוו את הסיפור, את התרבויות, ואת המסר שכל אחד מכם יקח למקום שלו. הגענו לעשות עבודה ולא נבזבז לכם את הזמן על דיבורים".

מכאן מוגש סט ליסט של 16 שירים, שכל אחד מהם נבחר בקפידה, ומייצג חלק מסיפור , תקופה ואלבומים שונים.המרכיבים יחד את נרטיב המורשת של מיידן.

ironmaiden-setlist

סטיב האריס – הגיבור האמיתי שלי. האיש מצליח להפוך את הבס לLead guitar עם הופעה מצויינת (לא אשכח את Clans Man שסטיב מחזיק בס אקוסטי וPrecision Bass במקביל  ועובר בינהם).

ברוס שר, קופץ ומשתולל כאילו לא עבר את גיל ה30 והלהקה עצמה מתפקדת כמו מפלצת הרוק של שנות ה80-90.

מסיבה לא ברורה -במשך כחצי הופעה, כחלק מהתפאורה ניקו היה מאחורי "בד הסוואה",לא היה ניתן לראות כלל – פשוט מדכא.

פינת התרבות – כמעט בכל הופעה של מיידן ישנו שיר אחד, המכונה "היצירה" השיר הזה ארוך באופן מיוחד (במקרה הזה מעל 11 דקות)  ובדרך כלל מספר סיפור שלם מאחורי השיר. השיר בהופעה זו, היה מיוחד מאוד מדובר על השיר "Sign of the Cross" אשר פרושו המילולי הוא "סימן ההצטלבות" אשר כל נוצרי מכיר ומסמן בעצם את ארוע הצליבה. השיר מכיל בתוכו אין ספור מראי מקום תרבותיים אל ספרי הברית החדשה ולסרט "שם הורד",קריאה נוספת למיטבי לכת

את השיר המקורי שר (1990) Blaze Bayley ולא ברוס הסולן האלמותי של הלהקה, ולכן היה מפתיע מאוד לשמוע אותו. השיר בוצע עם קטעי הפתיחה והסגירה הגרגוריאנים בדיוק כמו באלבום המקורי (The X Factor) , אלבום שחטף אגב הרבה מאוד ביקורת שלילית דאז) והיה מדהים לשמוע אותו, לא רק בקולו של ברוס , אלא גם בדרך שבה הוגש.

37736494_10156548685164176_5745221131581784064_n

אני יכול לאריך ולכתוב עוד ועוד אבל…נעבור להתרשמות של דור ההמשך:

37739192_10156548685834176_6724764066398601216_n

הביקורת של אלון (9) – הכי אהבתי את קרב החרבות בין ברוס לבובת האדי הענקית בשיר The Trooper.ואת הפסל הענקי שהופיע בשיר הנושא Iron Maiden .37782732_10156548685024176_3071789158746816512_n

maxresdefault

הביקורת של יובל (14) – אהבתי מאוד את  ההופעה כולה, הכל היה מדהים, וגם הילדה הקוראטית היפייפה שרקדה לידי כל ההופעה…  (גם היא הגיעה עם אביה) – אין ספק  -רוק כבד מחבר אותנו

לסיכום – היה מדהים, עמוק, מרגש , הילדים יצאו מרחפים, לא נותרו לTour  הזה כמעט הופעות , מי שיכול לתפוס אותם בלונדון – רוצו

37708541_10156548684834176_1828048680880439296_n

מטאל לצד א-קפלה – לזקק את הרעש

מוסיקת רוק או מטאל מכונה בפי רבים – רעש, המון רעש.

הלכתי עם הילדים(AKA אוסמה ופרעה), לשמוע 3 להקות קסומות בערב אחד במוצאי שבת האחרונה (כי יש דברים חשובים יותר מבית ספר…), את הProwlers אין צורך להציג, כתבתי עליהם בהרחבה כאן , הצטרפו אליהם חברי להקת Hartsbane לכמה ביצועים מרשימים(לב הסולן – מעולה), אבל החלטתי לכתוב ולהרחיב דוקא על החוויה של שמיעת להקת Hellscore, להקה ששרה רוק כבד ומטאל ב-אקפלה -ללא כלי נגינה כלל.

בטרם נשאל את עצמינו מדוע כל אחד חווה את המוסיקה בסגנון קצת אחר , נבין רגע מה כלים נגינה חשמליים עושים למוסיקה?

השינוי מכלים קלאסיים לחשמליים עובד בשתי צירים: בציר הראשון אי שם בעבר הרחוק עוצמת הקול לא הייתה מספקת, היה צורך ב8 כנרים על מנת לשמוע את המוסיקה באולם גדול, כיום מספיקה גיטרה אחת עם מגבר אימתני על מנת להשמיע את הצליל בכל האולם. המעבר לכלים חשמליים יצר חיפוש של "צלילים מיוחדים" כאלה שאינם "נקיים". על ידי משחקים עם העוצמה במגבר הגיעו הכלים לצלילים מלוכלכים יותר המכונים Distortion.  – והקהל אהב, אהב מאוד את מה ששמע ומכאן נסללה הדרך לרוק, הרוק הכבד והמטאל (אני מקצר כאן חפירה שלמה וארוכה בהסטוריה של המוסקיה המודרנית אבל אני בטוח שתסלחו לי).

לא מעט עבודות ברוק ומטאל, ויופי של ביצועים, נעשו בנטרול הצלילים "המלוכלכים" של הכלים החשמליים, שילוב של כלים קלאסיים עם מוסיקת מטאל מעבירה אותם למימד "נקי" יותר שבו "נוח" יותר לשמוע את ההרמוניות. מורן מגל שכבר כתבתי עליה לא מעט מטיבה לבצע ביצועים לעילה ולעילה עם פסנתר בלבד וקול מדהים.

מקהלת הא-קפלה – HellScore לקחה את זה צעד קדימה – אין כלי נגינה כלל.

28701441_2297777770449254_8333048083829071984_o

מהיא מקהלת א-קפלה, א-קפלה (המגיעה מהמילה האיטלקית Chapplea  – תפילה) הינה מקהלה ללא כלי נגינה.התפתחה אי שם בין תקופת הרנסאנס לבארוק (לא נלאה אתכם בהסטוריה), ומשמשת בעיקר לתפילה, מוכרת מאוד מהמיסות בכנסייה , אולם גם בזמירות בית הכנסת.

חברי הלקה מתחלקים בדרך כלל לקבוצות מוגדרות המשפיעות על גובה הצליל (צלילים נמוכים ניקראים בס,טנור) צלילים גבוהים הם האלט והסופראן , כלומר ניתן לבטא תו מסויים (דו,רה ,מי) בגובה נמוך או גבוה. המקהלה יכולה לשיר (יחד) ולכסות מנעד גדול מאוד ומכאן היופי הקסום שלה.

נחזור לרוק הכבד?

28870656_2289232524637112_5648869588042692423_nהנה ביצוע של חברי HellScore במחרוזת שירי Iron Maiden. על Iron Maiden  אפשר לכתוב המון דברים, בעיקר על עצמת המוסיקה עצמה, המורכבות של כלי הבס והתופים והעבודה שיש 2 Lead guitar. תוסיפו לזה לפחות 15 אלבומי סטודיו, ושירים עם אנגלית ברמה גבוה וספרותית, לצד קול האופרה של הסולן ותקבלו שילוב מורכב , מורכב מאוד. לזקק מה"רעש" את ההרמוניות, הפוליפוניות וכל אותם מילים ארוכות שהופכות את המוסיקה "נעימה לשמיעה"

אבל ראו את זה:

אנחנו מנטרלים את כל כלי הנגינה ונישארים עם הקולות (מוסיקה) ומילים, הילדים אגב (פרעה ואוסמה) לא פרייירים בכלל, הספיקו לראות בגילן הצעיר את דיפ פרפל, מיידן , גאנס ובביצוע הזה נפלה להם הלסת…. הניגוד בין השקט הניקיון של האקפלה לבין הכוחניות של המטאל יוצר נגיעה בין רגש ונשמה לחשמל וכוח.

נסו את הגרסה הכבדה יותר כאן….

29432389_10160314594870637_815217679345385472_o

29469015_1770175326378672_3332445224315071822_n

היה 10 (!)

Prowlers – Iron Maiden Tribute 9.9.2016

את Iron Maiden אני אוהב שנים רבות (יותר מחצי יובל, מה שמגדיר אותי כאחד האנשים הזקנים).

הלהקה הזו, עצבה את הטעם המוזיקאלי שלי, פתחה אותי לעושר צלילים מדהים , מילים מורכבות ויצירות שאני שומע על בסיס כמעט יום-יומי. מורכבות המילים הגבוהות , היצירות שחלקם מבוססות על ספרים גרמו לי לא פעם לפתוח מילון כדי להבין על מה לכל הרוחות השיר מדבר(אני זוכר שבגיל 14 פתחתי את המילון כדי להבין מה משמעות המילה Prowlers …).

המנעד הקולי של הסולן, ברוס הוא אחד המרשימים ונוגע כמעט בסופרן האופרה, שימו על ידו 2 Lead guitar (כן יש 2 והם מחליפים תפקידים), Rhythm  guitar, ואת הבס של סטיב האריס (עליו תהיה סקירה בנפרד), ותגלו המון עושר של מילים, צלילים ורבדים ששומעים רק לאחר כמה פעמים….

לא מזמן הגשמתי חוויה וראיתי אותם בחו"ל, (Zellina Slovakia, Book of Souls tour), והנה נקלעה הזדמנות לראות להקת Covers ישראלית שמבצעת את השירים שאני כל כך אוהב. עד כאן – פשוט, הולכים קונים כרטיס רואים הופעה, אבל כאן נכנס טוויסט מעניין בעלילה, בניגוד להיסטוריה האישית שלי, של קפיצה מרמקולים במועדונים מפוקפקים בשנות ה80, כאן החלטתי שאני לוקח את הילדים. (בן 8 ובן 12), כי חינוך טוב צריך להתחיל כמה שיותר מוקדם. וההערכות היא קצת שונה, אולי יהיה להם קשה לעמוד כל ההופעה? אולי הם ירצו ללכת לישון מוקדם (בכל זאת בן 8- כיתה ב' לא יכול להחזיק את עצמו עד חצות). האם זה בטוח?! הקהל שבא לשמוע את הIron Maiden זה לא בדיוק "הסבתות מהאגודה למען החייל".

אז יצאנו מוקדם, בשאיפה למצוא מקומות ישיבה, מאחור, ובדיעבד, אני לא מצטער לרגע, זה היה אחד הערבים המרגשים שיצא לי לחוות עם ילדי.

אז הProwlers? הם אחלה, ממש אחלה הגעתי ללא צפיות (בכל זאת להקת קאברים, ועוד ישראלית). והופתעתי לטובה, מה זה הופתעתי? ישר לפנים, הProwlers החליטו לבצע 1:1 את ההופעה המיתולוגית של מיידן מ85, את Live After Death.

הסט מתחיל בנאום של צ'רצ'יל ממלחמת העולם השנייה, ומיד מתחיל השיר הראשון Aces High ומכאן חגיגה אמיתית של שיר רודף שיר בביצוע פשוט לפנים, מהוקצע, מדויק לא פוספס כמעט אף תו מהיצירות המקוריות (וזה קשה, מסיר את הכובע חלק מהסולואים מורכבים בטרוף- גיטריסטים – שאפו). שיר רודף שיר והקהל באקסטזה מטורפת, מכיר את כל מילות השירים לא פחות מהלהקה עצמה, מה שיוצר חיבור מדהים של "יחד" ומטשטש את הגבול בין הלהקה על הבמה לקהל.

תוצאת תמונהואז מגיע השיר השביעי- זו היצירה המורכבת ביותר: Rime of the ancient mariner , יצירה זו  מבוססת על הפואמה של Samuel Taylor Coleridge 1772-1834, והיא אחת השירים הארוכים (אגב, לא מעט מהיצירות של מיידן מבוססות על ספרות, ושירה קלסיים),מדובר על כמעט 14 דקות של עליות, ירידות, חלקים מהירים מאוד עם קרשנדו של כלים שמזכירים ים סוער, וחלקים נוגים ועצובים ואטיים. כאן המקום להגיד שאפו גדול לסולנית  שירן, (קודם כל בחירה סופר חכמה) הטונים הגבוהים שהיצירה הזו בפרט וההופעה ככלל דורשות פשוט מטורפות, זו הייתה אחת ההפתעות הגדולות, עם ביצועים מדהימים ומדויקים עם כל המניירות של ברוס דיקנסון.

 

שאפו נוסף זה לבס – בואו נעצור רגע ונבין, בדרך כלל הבס פחות מוזכר או איך לאמר, פחות מובן לרוב האנשים שלא "חיים מוסיקה" הבס הוא כלי שתפקידו בדרך כלל לתת את הקצב, בדרך כלל הוא מחבר את התופים ונותן לגיטרות את מרחב הפעולה במרכז הבמה לנגן את השיר עצמו , כאן הבס מנגן גם חלקים גדולים מאוד מהמלודיה עצמה והופך לכלי מרכזי, אלון שולמן עשה עבודה מדהימה, סטיב האריס הבסיסט המקורי של מיידן, מחזיק סגנון נגינה הקרוי על שמו בשם galloping – הביצועים של שולמן היו מטורפים.

Sanctuary היה אחלה הפתעה, ביצוע שקצת היה שונה מהמקור (לדעתי), אבל אני מצדיע לבחירה בשיר הזה, אחד הפחות מוכרים מהאלבומים הראשונים שלא תמיד יצא במהדורות הרשמיות של האלבומים.

או שההופעה הייתה קצרה מידי (שעתיים) או שהזמן עבר ביעף – כך או כך ניגמר מהר מידי, יצאנו ורצינו עוד.

מיקום ההופעה עצמו היה גם הוא מוצלח, מקום קטן, אינטימי בתאטרון התמונע , מבחינת הסאונד היה לעילה ולעילה (יש לי תמיד חשש מהופעות במקומות סגורים, אני אכול טראומות מהופעות מטאל בהנגר 11)

חשבתם פעם למה אנשים הולכים להופעות?!

  • FUN, הכי פשוט הכי נכון, יוצאים לבלות, לשכוח מהיום יום המבעס שלנו, ולעשות משהו אחר, לשמוע מוסיקה, לראות אנשים וליהנות. מכאן יש הופעות שגורמות לך להרגיש דברים, שמחה, עצב, התלהבות. ויש את אלה שחורטות בך שינוי- את אלה אני זוכר שנים רבות. מה שאני אזכור זה שהילדון הקטן ביקש מהמורה לגיטרה שלו ללמד אותו את the Trooper, והגדול כבר מבצע על הבס בצורה כמעט מושלמת את אותו שיר בדיוק. אני את שלי קיבלתי ויותר. היה בטוח ובטיחותי לילדים?! אתם צוחקים, נכון?! היה יותר בטוח בהופעה מאשר עם הביבי סיטר בבית, הקהל חיבק אותם צילם איתם, צחקו איתם – אותה אווירה בדיוק של משפחה מחבקת כמו בהופעה האמתית של Maiden בחו"ל –We Blood Brothers!

היה מויי-כייף, ויותר מזה, מחכה להופעה הבאה (מבקש להיות זבוב על הקיר בבחירת הסט ליסט J ).

הסט ליסט:

  1. "Intro: Churchill's Speech"
  2. "Aces High" (מתוך Powerslave)
  3. "2 Minutes to Midnight" (מתוך Powerslave)
  4. "The Trooper" (מתוך Piece Of Mind)
  5. "Revelations" (מתוך Piece Of Mind)
  6. "Flight of Icarus" (מתוך Piece Of Mind)
  7. "Rime of the Ancient Mariner" (מתוך Powerslave)
  8. "Powerslave" (מתוך Powerslave)
  9. "The Number of the Beast" (מתוך The Number of the Beast)
  10. "Hallowed Be Thy Name" (מתוך The Number of the Beast)
  11. "Iron Maiden" (מתוך Iron Maiden)
  12. "Run to the Hills" (מתוך The Number of the Beast)
  13. "Running Free"(מתוך Iron Maiden)

בונוס : "Sanctuary" (מתוך Iron Maiden) – אגב בדיסק הבונוס של ההופעה המחודשת מ1995 הוא הופיע!

הדרן –  "Children of the Damned" (מתוך The Number of the Beast)